תמונה במחנה רכוז אך רוצחים את האנשים

תמונה במחנה רכוז אך רוצחים את האנשים

יום שלישי, 25 באוגוסט 2015

שוב שלום חברים שלי מהבלוג. אני רוצה לספר לכם את הסיפור שאולי לא מופעיה הספר שלי  .
זה על העגלים שסבתא נתנה לי אותם היום ההולדת השישי שלי. 
הסיפור מתחיל כך .לפני שאני נולדתי לסבת אשלי היה בן יחד שהיא מאד אהבה אותו .והיא רצתה שהוא ימשיך ללימוד כדי שהוא יהיה רבי .אבל המקרא שקרא היה מאד עצוב באותו התקופה בצירנביץ  זה היה כדין שלטון של הרומנים .וכמובן שסבתא שלי לא הייתה רומניה כי אם פולנייה כי והילדים שלה נולדו בפולין בעיר ששמו היה באותו תקופה למברג---וכיום שמו ליבוב   .ולכן כאשר שהסבתא עזבה את פולין זה בגלל ששם התחילו לעשות צרות ליהודים ולכן היא עברה לצ'רנוביץ כי בעיר בצ'רנוביץ היו לה קצת קרובים יכלו לעזור לה למצאה בית לגור .וכמובן שהיה מאד חשוב שזה יהיה בסביבת של אנשים דתיים .וכך היא יחד אם 4 הילדים עברה לצ'רנוביץ ושם היא התחילה את החיים שלה לבנות מחדש כי היא הייתה כבר אלמנה צעירה אם 4 ילדים ואומנם רצו לעשות לה שידוכים אבל היא פשוט התנגדה כי היא רצתה לגדל ולחנך את הילדים שלה בכוחות עצמה לכן היא עשתה בכול כדי לתת את החינוך הטוב ביותר .ומולה שהייתה גרה ברחוב שלה כאן בצ'רנוביץ היא הייתה גרה ברחוב שהיה בית כנסת מאד גדולה ושם של הרחוב היה סנגוגן- גאסה -- זה בעברית רחוב בית הכנסת. הרחוב היה כמו בני ברק .    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה